פסק-דין בתיק ס"ע 18168-04-11

התובע (להלן גם: "העובד") הועסק כמאבטח בשירות הנתבעת (להלן גם: "המעביד"), תקופה של 79 חודשים שהסתיימה ביום 31.10.10. התובע הועסק לפי "משכורת חודשית קובעת" בסך 3,500 ש"ח (ר' עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 8-9).

התובע עותר לחיוב המעביד בתשלום הרכיבים הבאים (ר' פרוטוקול מיום 2.4.13, עמ' 4 ש' 3-14):

1.                 "פיצויי פיטורים".

2.                 "פיצוי בגין פיטורים שלא כדין".

3.                 "פיצוי בגין העדר הפרשות לקופת גמל".

4.                 הפרשי שכר" ("גמול שעות נוספות" ו"שעות שבת").

5.                 "פדיון חופשה".

6.                 "תמורת הודעה מוקדמת".

7.                 "יתרת דמי הבראה".

היקף המשרה והשכר הקובע :

אשר להיקף המשרה- אין התייחסות מפורשת במסגרת טענות התובע לעניין היקף המשרה שבו הועסק. תחשיבי התובע המתבססים על חוות דעת רו"ח שהוגשה מטעמו (נספח א' לכתב התביעה) בוצעו על בסיס השכר הממוצע ב-12 החודשים המלאים לעבודתו, בטרם היציאה לחופשת מחלה (אוגוסט 2009 עד יולי 2010), וגם הם אינם נכונים, כפי שנפרט להלן.

עיון בתלושי השכר של התובע מעלה כי אכן היקף השעות שבהן עבד התובע היה שונה מחודש לחודש, ולעיתים רבות לא הגיע לכדי היקף משרה מלא.

אנו מקבלים לפיכך את עמדת המעביד כי היקף המשרה הממוצע בו הועסק התובע במשך תקופת עבודתו היה בשיעור 89%.

שכר היסוד השעתי האחרון שקיבל התובע עמד על סך 32 ש"ח לשעה.

לכן אנו קובעים כי השכר הקובע לצורך חישוב הסכומים להם זכאי התובע, הוא:

32 ש"ח X  186 שעות X 89% משרה = 5,297 ש"ח (להלן: "השכר הקובע").

נסיבות סיום יחסי העבודה :

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, כיצד הסתיימה עבודתו של התובע ? האם בנסיבות של פיטורים או התפטרות?

לגרסת התובע, החל מיום 28.7.10 ועד ליום 3.12.10 הוא שהה בתקופת מחלה מאושרת ואף נבדק ע"י רופא תעסוקתי, שקבע כי הוא אינו כשיר לעבוד בעבודת אבטחה הכרוכה בשימוש בנשק (סע' 19, אישורים רפואיים צורפו כנספח א3 לתצהיר העובד). לטענתו, עוד בהיותו בתקופת המחלה וביום 25.10.10 נמסר לו מכתב מהמעביד, שלפיו הודע לו כי ככל שלא יעביר אישור מחלה ו/או לא יגיע למשרדי המעביד לצורך שיבוץ מחדש, המעביד יראה בו כמי שהתפטר. כאמור,  העובד טוען כי המכתב נמסר לו עוד בתוך תקופת המחלה שאושרה לו, ובכך יש לראות כפיטורים מצדו של המעביד.